top of page

תחבורה

לפי דו"ח מיוחד של מבקר המדינה בנושא תחבורה ציבורית לשנת 2019, צפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה ב- OECD [1]. מעבר לזיהום האוויר שנגרם כתוצאה מכך, ומעבר לפגיעה ברמת החיים של האזרחים, המשמעות הישירה של הפקקים בכבישים היא עלויות עתק למדינה בשל אובדן שעות עבודה ופנאי[2].

יש מספר דרכים להוריד את כמות הרכבים המשתמשים בכביש, כשהעיקרית שבהן  היא תחבורה ציבורית.

 

תחבורה ציבורית:

תחבורה ציבורית טובה תוריד את העומס מהכבישים, תפחית את זיהום האוויר, תוריד את מספר תאונות הדרכים ותאפשר ניידות חברתית וגיאוגרפית.

לצורך יעול התחבורה הציבורית יש לעודד תדירות גדולה יותר של קווים בזמנים ובאזורים עמוסים מחד, ולתמרץ קיום תחבורה ציבורית יעילה ומספקת לאזורים מרוחקים ופחות נגישים מאידך. המצב כיום הוא שכל קו מועמד למכרז באופן עיתי כאשר החברה הזוכה במכרז מקבלת את הבלעדיות על הקו. מצב זה מדכא תחרות ולא מאפשר התייעלות ופיתוח של שירותי התחבורה. על-מנת לשפר את שירותי התחבורה הציבורית אני מציע את המודל הבא:

  1. כל גוף אשר עומד בקריטריונים אשר יוצבו על-ידי המדינה ואשר יקבל עליו את דרכי הסליקה הקיימות במערכי התחבורה הציבורית כיום, יוכל להציע שירותי תחבורה ציבורית (להלן: מפעיל)

  2. פרט למערכת המכרזים הקיימת כיום, כל מפעיל יוכל להציע שירותים ללא סבסוד ממשרד התחבורה באחד מהאופנים הבאים:

    • הפעלת קו קיים (במחיר שנקבע על-ידי הממשלה עבור הקו המסובסד)

    • יצירת קו חדש (לא מסובסד) – מותלה באישור הרשות המקומית

  3. פרט לאמור לעיל, הרשות המקומית תוכל, לפתוח מכרזים אשר יסובסדו מכספיה שלה עבור קווים קיימים או חדשים

  4. בעת חידוש המכרזים, משרד התחבורה יוכל לבטל סבסוד על קווים מסוימים אשר נמצאו על-ידו כרווחיים ואשר מתקיימת בהם תחרות אפקטיבית בין מספר מפעילים

  5. בנוסף, יתאפשר לחברות שונות להציע אפליקציות וממשקי משתמש (מובאיט, רב-קו וכיו"ב) להציע מחירים מוזלים על בסיס הסדרים פרטניים עם חברות ההסעים השונות.

 

נתיבי תחבורה ציבורית:

כדי ליעל את התחבורה הציבורית ולהפוך אותה עדיפה לשימוש על פני תחבורה פרטית, מוצע לחוקק חוקים המגדילים את כמות נתיבי התחבורה הציבורית הבין-עירוניים והעירוניים, בדגש על עורקי תנועה ראשיים בעיר ועל רחובות העוברים במרכזי הערים. באופן זה, כלי רכב פרטיים ינותבו אל הרחק ממרכזי הערים והתנועה, גם באזורים צפופים תהיה מהירה יותר.

 

תחבורה שיתופית:

יש לבטל את החוק המונע מאדם פרטי לבקש כסף בעבור הסעת אדם אחר, ולאפשר לכל אדם המעוניין בכך להסיע נוסעים בתשלום. אם יבחר אדם להסיע נוסעים בתשלום ולפרסם זאת באמצעות פלטפורמה שיתופית כלשהי, על אותו אדם להציג תעודת יושר עדכנית באופן עיתי ולהחזיק בביטוח מתאים.

 

הולכי רגל ושבילי אופניים:

על המדרכה להפוך למרחב נעים ובטוח יותר עבור הולכי הרגל. לשם כך יש להרחיב את המדרכות ולעודד רשויות מקומיות להפוך רחובות במרכזי ערים למדרחובים או לרחובות עבור תחבורה ציבורית, לאורך שעות היום או בשעות העומס. בנוסף, יש לקדם סלילת שבילי אופניים עירוניים (ובין עירוניים בתוך מטרופולינים) אשר יעודדו רכיבה על אופניים ויעבירו אותם מהמדרכות ו/או הכבישים לנתיבי תחבורה יעודיים.

 

תחבורה ציבורית בשבת ובחגים:

לאור היתרונות הברורים של תחבורה ציבורית ועל מנת לאפשר לדרך התניידות זו להחליף את השימוש העודף ברכבים פרטיים, על תחבורה ציבורית לפעול גם בשבתות ובחגים בנתיבים הבין-עירוניים. מאידך, הסמכות להחלטה על הפעלת תחבורה ציבורית בתוך העיר צריכה להיות נתונה בידי הרשות המקומית.

 

תאונות בדרכים:

אזרחים רבים מדי בישראל נפגעים או נהרגים בתאונות דרכים. הטיפול בכך דורש שני וקטורים של חקיקה:

  1. חקיקה מונעת – חקיקה שנועדה לצמצם את מרחב ההסברות של התרחשות תאונות דרכים:

    (הגורמים העיקריים לתאונות דרכים הינם אי-ציות לרמזור, סטייה מנתיב וחציית קו הפרדה רציף. בנוסף, אחוז גבוהה מהנפגעים בתאונות דרכים הם הולכי רגל אשר נפגעו בעת חצייה במעבר מסומן, לצד רוכבי אופנים חשמליים)[3]
    • עיגון בחוק של הפרדה גבוהה (גדר) בין נתיבים נגדיים בכבישים בהם מותר מהירות של מעל 60 קמ"ש

    • קידום ככרות על פני צמתים והגדלת מספר מצלמות הרמזורים

    • הפיכת מעברי חציה למקומות בטוחים יותר באמצעות באמפרים גבוהים במיוחד לפניהם ובאמצעות סימונים המושכים את תשומת הלב להולכי הרגל

  2. ענישה:

    • מאסר בפועל עבור נהגים אשר נתפסו כשהם נוהגים בשלילה והעמדה לדין עם עונש מינימאלי של חצי שנת מאסר בפועל ועונש מקסימאלי של שלש שנים (כנהוג כיום; בדומה לגרימת מוות ברשלנות) בשל מסוכנות לציבור. על נהגים שיתפסו נוהגים בשלילה לאחר שנענשו על עבירה זו בחמש השנים האחרונות יושת מאסר מינימאלי של שנה וחצי.

    • החמרה של ענישה על עבירות תנועה בדגש על ענישה חמורה יותר בעת מועדות או חזרה על עבירה. למשל, במידה והעונש הראשון על עבירה מסוימת יהיה קנס ונקודות, העונש השני על אותה עבירה (על-ידי אותו אדם) יהיה כמות גדולה יותר של נקודות וקנס בסכום כפול והעבירה השלישית ואילך תידון בבית המשפט כאשר מעל ראשו של העבריין תלויה האפשרות לשלילת רשיון ואף למאסר. בעבירות בהן העונש הראשוני כולל שלילת רשיון זמנית, חזרה על העבירה תוביל לשלילת רשיון למשך שלש שנים וחזרה שלישית על העבירה – לשלילת רשיון לצמיתות

    • החמרת ענישה על נהיגה חוזרת תחת השפעת סמים או אלכוהול – נהג שיתפס תחת השפעת סמים או אלכוהול לאחר שנענש על עבירה זו בחמש השנים האחרונות – רשיונו ישלל לצמיתות בשל מסוכנותו לציבור.

    • החמרת ענישה על עבירות תעבורה של כלים קלים (קורקינט ואופניים, חשמליים ו"רגילים")

    • החמרת ענישה על עבירות מסכנות חיים כך שהסכום הראשוני יהיה מספר אלפי שקלים ושלילת רשיון זמנית: מעבר פס הפרדה רציף, מעבר באדום ונהיגה מופרעת ומסכנת

    • בנוסף, יש לשנות את שיטת הקנס מקנס מספרי לקנס אחוזי (למשל, במקום שאדם שנתפס נוהג במהירות מופרזת ישלם 250 ₪, הוא ישלם אחוז מסוים ממשכורתו). צעד זה ימנע מאנשים עמידים לבצע עבירות "קלות" אשר עד כה לא עולות להם כסף, וימנע מן העונש אותן עבירות להיות קשה מנשוא על שכבות אחרות באוכלוסייה.

[1] chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://www.mevaker.gov.il/he/Documents/2019-Transport-Full.pdf

[2] https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3890832,00.html, https://www.themarker.com/dynamo/2020-11-30/ty-article/0000017f-f491-d460-afff-fff70e400000

[3] https://www.gov.il/he/pages/20240101_summary_2023

bottom of page